האנציקלופדיה לטכניקות ורעיונות בניהול

   רעיונות ניהול, מנהל עסקים

פטרנליזם

כנסו לדף הפייסבוק שלי - קבלו ספר במתנה

רעיון הפטרנליזם (הפגנת רגשות אבהיים לאנשים שמחוץ למשפחה), החל עוד בימי התנ"ך, כאשר אנשים צעירים, חסרי-בית ויתומים שולבו במשפחות. בתמורה, ציפו מהם לעבוד בדיוק כמו בני המשפחה, במסירות, וכו'. המהפכה התעשייתית הרחיבה את המשפחה למעמד העובד כולו ולחברה העיסקית. פטרנליזם ארגוני שגשג בארה"ב של שנות ה20-, בחלקו כדי להתחרות באיגודים המקצועיים על תמיכת העובדים. למרבה האירוניה, האיגודים עצמם נקטו בגישה מגוננת כדי למשוך אליהם עוד חברים.

"אני אתייחס אליך כמו אב נדיב, ואתה תתייחס אלי כמו ילד מסור," הוא ההיבט הבסיסי של הפטרנליזם. בעסקים הוא לובש את הצורה של הנהלה המיטיבה עם עובדיה אשר לחילופין עובדים קשה יותר מתוך הכרת תודה ונאמנות. וכמובן, זהו גורם שליט בניהול היפאני בן זמננו.

רמות הפטרנליזם נעות מגישה מתונה המשתקפת במתנות לחגים ועד תוכניות הטבה משמעותיות. ספר ביוגרפי אודות הנרי פורד מתאר את הנהלים שאימצה יצרנית המכוניות פורד לאחר מלחמת העולם השניה אשר "שילבו הגיון בריא עם שגעונות של פורד וערכים פוריטניים." נציגי פורד ביקרו את העובדים בבתיהם, נתנו הדרכה בנושאים כמו תיקצוב, חיסכון, היגיינה וניהול משק הבית. הצד האפל היו ממצאיהם של מבקרים אלה. הם דיווחו על נשים שהשכירו חדרים לגברים, שתיית משקאות חריפים ובעיות בחיי הנישואים של העובדים.

עבור מנהלים בני זמננו, פטרנליזם נראה אנכרוניסטי, אולם הוא ממשיך ומתקיים מאחר והוא עונה על הצורך הרגשי של חלק מהמעסיקים והעובדים. "פטרנליזם ממשיך לשגשג," מדווח צופה מומחה אחד. "אמנם הוא בולט במיוחד בחברות קטנות, אבל הוא עשוי להתעורר גם בחברות ענק. הסיבה היא שהוא נובע מנפשו של הפרט."

הזדמנויות ליישום

פטרנליזם עשוי להתעורר בזירת העבודה בת ימינו, למשל כמרכיב סמוי בהדרכה אישית. הכרת התופעה בצורתה המתונה (בלתי מתערבת) ובצורתה הבלתי-רצויה (מגבילה), בעצמך ובאחרים, יכולה לתרום למיתון ההתנהגות העשויה לפגום ביחסי העבודה.

דוגמה

המנהלת שרה וינקלר מרוצה מהעוזרת שלה לימור מישעל שהיא מבריקה, בעלת יכולת ואוהבת לעבוד. אולם יום אחד נכנסת לימור ומכריזה: "דיברתי כרגע עם שרגא כהן והוא סיפר לי שמתפנה משרה במחלקה שלו שיכולה להוות הזדמנות לקידום בשבילי..."

שרה נרתעת. "אבל את כל כך מצליחה כאן." לימור אומרת שהיא מרגישה שהיא אינה לומדת מספיק כפי שהיתה רוצה על פעולות החברה. וינקלר מתפרצת, "אבל איך את יכולה לעזוב לאחר כל מה שעשיתי בשבילך?"

"מה עשית בשבילי?" עוצמת התגובה מפתיעה את שתיהן. הן נבונות מספיק כדי להכיר בהתנגדות הבסיסית החזקה. "אני עשיתי את עבודתי ואת את שלך," מסכמת לימור.

מבלי מודע, שרה וינקלר ראתה את עצמה כהורה חלופי עם רגשות מגוננים וציפיות מעבר ליחסי העבודה המקצועיים. ההלם של הפרידה הצפויה, הוא לפיכך מכה חזקה עבורה.

איך ליישם

הכרת הצורות והתחושות של התנהגות פטרנליסטית יכולה לסייע לך בניתוח והבנה של נטיות אשר בנסיבות אחרות היו נותרות ללא הסבר. הנקודות הבאות יחדדו את הבנתך:

1. אין שום דבר שלילי בפטרנליזם לכשעצמו. למרות שהוא עשוי להיראות בלתי-הולם במצבים עיסקיים, חלק מהיבטיו, כמו סיוע לכפיף בפיתוח הקריירה שלו, יכולים להיות קונסטרוקטיביים באמת. לפטרנליזם יש מקום בהדרכה מוצלחת, ולפיכך אין לדחותו על הסף. אולם, ישנן נסיבות, כמו תלות מוגזמת של העובד בממונה עליו, ושתלטנות מצד המנהל שהינן בלתי-קבילות.

2. כמה מומחים מותחים ביקורת בתחומים הבאים:

* פטרנליזם העלול לגרום התנגדות במקום הכרת תודה. הוא עשוי להתפרש כאילו התמורה אינה זכות אלא "מתנה" ולהזיק להערכתו העצמית של העובד. עובדה זאת מסבירה את תגובת "נשיכת היד המאכילה" שהיא מחאה מרה של הפילנטרופ הפטרנליסטי.

* מתנות חינם עשויות להתקבל כמובנות מאליהן ולא לזכות בהכרת התודה שהיו צפויות ליצור.

* כאשר הפטרנליזם הוא התנהגות מקובלת בכלל החברה וכולם מפיקים ממנה תועלת, יש לו השפעה שולית על המוטיבציה והנטיה היא לרדת לרמת מאמצים מינימלית.

* העבודה נתפסת עדיין כעונש המומתק על-ידי תמורות כמו משכורת והטבות אחרות. זה מבטל כל נסיון להפוך את העבודה עצמה למספקת יותר.

3. הפסיכולוג הניהולי האמריקאי, ד"ר הארי לוינסון, טוען שאין דבר כזה כמו מודל "הורה רע" עבור הארגון:

*  "הנהלות של ארגוני ייצור חשובים סבורות שעובדים אינם צריכים לרצות דבר מעבודתם למעט משכורת." זהו ההורה הקשוח בפעולה.

*  "יש חברות בהן העובדים מתייחסים לחברה כאל "אמא (שם החברה)". זוהי עובדה פסיכולוגית חשובה שחברות המכונות "אמא" בפי עובדיהן הן נוחות ונדיבות ואין בהן איגודים מקצועיים או התארגנויות אחרות של עובדים. למעשה, חלק מטוב הלב הוא מאמץ למנוע התאגדות מקצועית."

4. להלן שלושה מצבים האמורים להכין אותך לטיפול ביחסים שלך עם אחרים:

* אתה מבחין בעמית לעבודה המפתח גישה אבהית כלפי עובד כפוף לו. אם אותו עמית אינו ידיד טוב במיוחד שלך, המהלך הנכון יהיה להתעלם. אולם, אם הוא ידיד טוב, כדאי שתפנה את תשומת ליבו להתנהגותו באופן זהיר וללא שיפוט.

* אתה מרגיש שהבוס שלך מכניס מרכיבים אבהיים לתוך יחסיכם. נסה לטפל בסימפטומים. מניעת הגזמות מסוימות תלויה בך, כמו למשל נדיבות יתר וציפיות ליחסי אב ובן, על-ידי התרחקות טאקטית.

* אתה מתחיל להרגיש רגשות אבהיים כלפי עובד כפוף לך. נסה לרסן את הדחף לרמה סבירה של ענין ועזרה. כפי שמציירי המפות בעולם העתיק נהגו לרשום בנקודה במפה בה לדעתם הסתיים העולם, "מעבר לנקודה זאת יש מפלצות ודרקונים."


 

רגע של השראה
 

סיפור מוזר

אחד הסיפורים המוזרים ביותר שנולדו במלחמת העולם השנייה הוא התעלומה המסתורית של שני גברים צעירים שנתפסו על ידי האמריקאים בגרמניה, סמוך לסוף המלחמה.

השניים נשלחו למחנה של שבויי מלחמה בארה"ב. כל מאמצי התחקור שלהם עלו בתוהו. הם סירבו או לא יכלו לדבר עם בעלי סמכות אמריקאים. הם הסתגרו וסירבו לדבר עם אחרים, גם לא עם עמיתיהם השבויים הגרמנים. למעשה, האסירים הגרמנים האחרים הצהירו בתוקף כי גם להם לא ידוע דבר על הצמד.

הקצינים האמריקאים היו מתוסכלים. שני הגברים נראו נפחדים ומבולבלים, אך לא כעוסים או מרדנים. אחרי מספר שבועות במשכנם החדש הם היו אפילו מוכנים לשתף פעולה, אך כאשר פתחו סוף כל סוף את פיהם, איש לא הבין מלה ממה שדיברו.

היה גם דבר נוסף. הם לא נראו גרמנים. תווי הפנים שלהם היו מונגוליים או אסיאתיים. לפיכך, זומן מומחה לשפות אסיאתיות. הוא פתר את הבעיה במהירות. השניים היו טיבטים. הם היו מאושרים שמישהו יכל סוף סוף להבין את שפתם ולהקשיב לסיפורם הבלתי-יאמן.

בקיץ 1941, שני הידידים שביקשו לראות כיצד נראה העולם מעבר לכפרם הזעיר, חצו את הגבול הצפוני של טיבט ובמשך שבועות נדדו באושר ברחבי שטחה של רוסיה הסובייטית. לפתע, נתפסו על ידי הרשויות הרוסיות, הועלו לרכבת ונשלחו יחד עם מאות גברים צעירים מבלי לדעת כלל לאן.

מחוץ לעיר גדולה, במחנה צבאי, הם קיבלו מדים ורובים ועברו הכשרה צבאית בסיסית. אחרי ימים ספורים בלבד הועלו על משאיות יחד עם החיילים האחרים ונשלחו לחזית הרוסית.

הם נחרדו למראה עיניהם. אנשים הרגו איש את רעהו בתותחים, רובים ואפילו בקרבות פנים אל פנים. בהיותם בודהיסטים נאמנים, הריגת אדם עמדה בניגוד לעקרונות המוסר שלהם. הם החלו לברוח, אך במנוסתם נלכדו על ידי הגרמנים ונלקחו כשבויים.

שוב הועלו על רכבת ונשלחו, הפעם לגרמניה. אחרי הפלישה לנורמנדיה, כאשר כוחות ארה"ב התקרבו לגרמניה, הם נשלחו ככוח עזר לצבא הגרמני. כאשר האמריקאים התקדמו הם קיבלו רובים ונאמר להם להילחם יחד עם הגרמנים. שוב ניסו להימלט אך הפעם נלכדו על ידי האמריקאים.

כאשר סיימו את סיפורם, שאל אותם המתרגם אם יש להם שאלות. הייתה להם רק שאלה אחת: "מדוע ניסו כל האנשים האלה להרוג איש את רעהו?"

גם היום, אחרי למעלה  מ60- שנה, הם יכלו לשאול אותה שאלה.

 

 

 

               

Copyright © 2007 Meir Liraz. All Rights Reserved     האנציקלופדיה לטכניקות ורעיונות בניהול