חישוב עלויות סטנדרטיות

חישוב עלויות סטנדרטיות הוא הכנת עלויות קבועות מראש או סטנדרטיות, השוואתן עם העלויות בפועל כדי לזהות שונויות, וניתוח השונויות כדי לקבוע גורמים ולהחליט על הפעולות המתקנות הדרושות.

תקן הוא הערך הדרוש של פריט עם כושר הייצור נוכחי ושיטות עבודה נתונים. התקנים מפותחים על-ידי ניתוח של כל אחד מרכיבי העלות במוצר. הסך הכולל של רכיבים אלה הוא העלות התקנית הכוללת של המוצר.

שימוש

עלויות תקניות משמשות למדידת ביצועים. הן אינן מביעות את העלות בפועל של המוצר או הפעילות, אלא את מה שעלותו היתה צריכה להיות.

באופן תאורטי, עלויות תקניות הן העלויות האמיתיות של המוצר וניתן להשתמש בהן כאמצעי לשיוך העלויות לייצור, ולפיכך, להערכת עבודה בתהליך ומלאים מוגמרים. כל סטייה מהתקן נחשבת לתוצאה של אי-יעילות, בזבוז מוגזם או מצב בלתי-נורמלי אחר וניתנת לשיוך אך ורק לתקופה בה נגרמה.

שיטה

גישה בסיסית

התקנים נקבעים לאחר ניתוח זהיר של העבודה, השיטות הנהוגות בה ויעילות הביצוע. תקנים מפורטים נקבעים לעתים קרובות רק עבור שני מרכיבי העלות העיקריים: עבודה ישירה וחומרים ישירים. כל העלויות האחרות מבוקרות בעזרת תקציבי התקורה המחלקתיים. אולם, לפני שקובעים תקני עבודה ישירה או חומרים ישירים, מן ההכרח להחליט על סוג התקן בו ייעשה שימוש.

 סוגי התקנים

שני סוגי התקנים העיקריים הם:

1. תקן אידאלי או מושלם שהינו ביטוי של העלויות המינימליות האפשריות בתנאים הטובים ביותר שאפשר להעלות על הדעת, תוך שימוש במיפרטים וציוד קיימים.

2. תקנים ניתנים להשגה כיום שהינם התקנים הניתנים להשגה בפעולות יעילות מאד. תקנים ניתנים להשגה כיום הם השכיחים ביותר משום:

* שהם אינם מורידים את המוטיבציה של העובדים על-ידי הצבת יעדים כמעט בלתי-ניתנים להשגה כמו תקנים אידאליים.

* שהם מספקים בסיס מציאותי יותר לתיקצוב מזומנים, הערכת מלאי ותקציבים מחלקתיים.

תקני עבודה ישירה

תקני עבודה ישירה מורכבים משני מרכיבים: זמן תקני ותשלום תקני.

1. זמן תקני. הזמן התקני להפקת גבול תפוקה מבוסס על שעות סטנדרטיות. נעשה שימוש בחקר עבודה כדי לקבוע את תפוקת העבודה התקנית לעובד ממוצע העובד בקצב ממוצע. תפוקה ממוצעת זאת לשעת עבודה היא השעה התקנית הנותנת את תוכן העבודה של יחידת עלות המובעת כזמן תקני (שעות או דקות). במחלקות עם מספר מוצרים, כל היחידות מובעות במונחים של התשומה התקנית של שעות שהוקצו לייצור. כך הופכות השעות התקניות למכנה המשותף למדידת הנפח הכולל.

2. שכר תקני. מוצהר כשיעור השכר לשעה.

עלות העבודה ליחידה מחושבת על-ידי הכפלת הזמן התקני ליחידה בתעריף השכר התקני לשעה.

תקני חומרים ישירים

תקני חומרים ישירים נבנים על-ידי:

1. קביעת המחיר ליחידה של כל חומר או מרכיב בו נעשה שימוש בייצור המוצר;

2. חישוב השימוש התקני בכל אחד מחומרים או מרכיבים אלה בייצור יחידה אחת של המוצר;

3. הכפלת המחיר ליחידה בשימוש התקני להשגת עלות החומרים התקנית ליחידה.

 הרכב עלויות תקניות ליחידה

עלות היחידה התקנית היא עלות העבודה התקנית ליחידה ועוד עלות החומרים התקנית ליחידה. לזה מוסיפים את ההוצאות או התקורות המשתנות המוחזרות על בסיס כמו כך וכך לשעת עבודה. העלויות התקניות ועוד הוצאות משתנות תקניות נותנות את העלויות המשתנות הכוללות. כאשר מוסיפים את העלויות הקבועות, מושגת העלות הכוללת ליחידה.

תקורות

תקני תקורה נקבעים על בסיס אומדן רמות הפעילות בתקופה הבאה. הן מחולקות לחלק המשתנה ביחס לשינויים בתפוקה ולחלק הנשאר קבוע - מרכיב תקורה משתנה ומרכיב תקורה קבוע. התקורות מיושמות בשיעור תקני ליחידת תפוקה על בסיס העבודה הישירה או שעות המכונה או חומרים ישירים.